בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני: מה ההבדל?

מה ההבדל המרכזי בין שתי הערכאות?

ההבדל הראשון הוא עצם הגט. אי אפשר לקבל אותו בבית המשפט, ולכן גם מי שמנהל את כל השאר מול בית המשפט לענייני משפחה עדיין זקוק לבית הדין אם הוא מעוניין להתגרש כדת משה וישראל. בני זוג שאינם יהודים פועלים במסלולים אחרים, והם אינם נסקרים כאן.

טבלת השוואה: מה כל ערכאה עושה

הטבלה כללית בכוונה. התשובה לשאלה אילו כללים יחולו על משפחה מסוימת תלויה בפרטים: מתי נישאו, האם נחתם הסכם, ומה כבר הוגש ולאן. כאן בדיוק נכנס ייעוץ אישי.

איך חושבים על הבחירה, בלי להימשך לתשובה קלה?

אין נוסחה אחת, אבל יש שאלות שחוזרות בכל פגישה ראשונה:

• האם יש הסכמה על עצם הפרידה, או שצד אחד עדיין מתנגד?
• האם יש ילדים, ומה סדר הזמנים שהם מכירים היום?
• מה כולל הרכוש: דירה, חסכונות, עסק, זכויות פנסיוניות?
• האם נחתם הסכם ממון, והאם הוא אושר?
• מה חשוב לכל אחד מכם בהליך עצמו: אורח חיים, הלכה, מהירות, פרטיות?

את התשובות כדאי להביא לשיחה עם מי שמכיר את שני העולמות. מי שמחפש טוען רבני מומלץ בירושלים כדאי שיבדוק שהוא מכיר היטב גם את בית המשפט לענייני משפחה, וההפך.

מה קורה אם הצד השני כבר הגיש?

קודם כול נושמים. הגשה של הצד השני אינה פסק דין, ואינה סוגרת את הדלת. מה שחשוב הוא לקרוא בדיוק מה הוגש, איפה, ואילו עניינים נכרכו בו, ולבדוק אם יש מועד להגיב. אל תתעלמו מהמסמך ואל תחתמו על כלום לפני שמישהו מקצועי ראה אותו.

את ההקשר של מי מגיש ראשון אפשר לקרוא במדריך על מרוץ הסמכויות, ואת ההליך שקודם להגשה במדריך על בקשה ליישוב סכסוך.

לאן ממשיכים משם?

מי שרוצה להעמיק ברבנות עצמה יכול לקרוא על בית הדין הרבני ועל גירושין ברבנות באתר של עורך דין לענייני משפחה מומלץ בירושלים שמייצג בשתי הערכאות. אם בבית יש אלימות, פונים קודם כול למשטרה.